חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בר"ע 712/05

: | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
712-05
5.5.2005
בפני :
יוסף שפירא

- נגד -
:
חסן נשאשיבי
עו"ד א' גורן 		:
1. סעד נשאשיבי
2. סלאח נשאשיבי
3. מרואן נשאשיבי

עו"ד מ' דהוד
החלטה

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט למשפחה בירושלים (כב' השופט ב' גרינברגר) בבש"א 57281/04 מיום 7.3.05 לפיה נדחתה בקשת המבקש למחיקת תביעה על הסף מן הטעם שהסמכות העניינית הייחודית לדון בה נתונה לבית הדין השרעי באשר מדובר בניהול הקדש.

רקע עובדתי

המבקש והמשיבים הינם קרובי משפחה, ויורשים (עם אחרים) של עזבון המנוח שנתמנה לו מנהל עזבון עוד לפני כשלושים שנה, ובשנת 1996 מונה המבקש לנהל את העזבון על ידי בית הדין השרעי.

המשיבים טענו כי המבקש מעל בחובת הנאמנות שלו כלפי העזבון והיורשים. בין היתר הציג עצמו בפני דיירים המתגוררים בנכסי העזבון כמנהלו של העזבון, וגבה דמי שכירות לעצמו, החליף שוכרים ללא ידיעת היורשים, ואף מכר חלק מהנכסים לזרים שהתמורה שילשל לכיסו.

המשיבים עתרו לקבלת צו שימנע מהמבקש לבצע פעולה כלשהיא בנכסי העזבון.

ההליך החל בבית משפט השלום (ת"א 4374/04) שם טען המבקש כי הסמכות העניינית הייחודית לדון בהליך מסורה לבית המשפט לענייני משפחה, בהיותו עוסק בסכסוך הקשור לירושה. בית משפט השלום (כב' השופט מ' סובל) אכן הורה על העברת הדיון לבית המשפט למשפחה.

משהועבר התיק, טען המבקש כי לבית המשפט קמא אין סמכות עניינית, כאמור לעיל, ובית המשפט קמא דחה את הטענה וקבע את התיק להוכחות ליום 14.6.05, מכאן הבקשה לרשות הערעור.

טענת המבקש

לטענת המבקש באם הסעד המבוקש מתייחס לסמכותו כ"מתוואלי" (מנהל) של הקדש המנוחה המחזיק ב-4/24 חלקים מכלל העיזבון, הרי שעניין זה נמצא בסמכותו הייחודית של בית הדין השרעי, על פי סימן 52 לדברי המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922-1947. לעומת זאת, אם הסעד המבוקש מתייחס לשאר 20/24 החלקים, הרי שהללו מצויים בבעלותו הבלעדית של המבקש, ועל כן אין למשיבים כל חלק או נחלה בהם, מה גם שאף לגביהם מחוסר בית המשפט סמכות לדון, שכן הרכוש כולו "נגוע בהקדש", כיוון ש-1/6 מכל נכס ונכס שייך להקדש, הרי שלא ניתן להפריד בין חלק ההקדש לבין יתר חלקי העיזבון. לפיכך, כל הכרעה באשר לנכס כלשהו תיסוב סביב סוגיית ההקדש, ותהווה, למעשה, חריגה מסמכות. אשר על כן, לטענתו, יש לדחות את התביעה כולה מהעדר סמכות.

דיון

בית המשפט קמא דחה את טענת המבקש ממספר טעמים כשהראשון הוא השתק, לאור העובדה שטען בבית משפט השלום כי הסמכות נתונה לבית המשפט למשפחה.

נימוק נוסף נשען על הוראת סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") הקובע בס"ק (ב):

"בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד"

הואיל וסעיף 79(א) דן גם בסמכות עניינית, והמבקש לא ערער על החלטת בית משפט השלום, דין טענתו זו להדחות.

בתוך כך יש לדחות את טענת המבקש שבית משפט השלום ובית משפט לענייני משפחה הינם אותה ערכאה.

נימוק שלישי נשען על הוראת סעיף 25 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") שזו לשונו:

"(א) חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים ובית הדין לעבודה.

(ב) בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין דתי, יהיה בית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון כל עוד אין בית הדין הדתי דן בו."

המבקש מפנה לסעיף 52 לדבר המלך במועצתו על ארץ ישראל הקובע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>